LICBT טיפול קוגניטיבי התנהגותי

חרדה הינה הסוגיה העולה לשיח בשנים האחרונות יותר ויותר. עם זאת, הסוגיה אינה חדשה ונחקרת מזה שנים רבות. הפרעת חרדה כוללת מאפיינים של פחד מופרז וקשורה להפרעת התנהגות. לפי מדריך ה-DSM IV, הפרעת חרדה נמצאת על ציר Ι ומתחלקת למספר סוגים הנבדלים ביניהם ע"י סוגים של האובייקטים או המצבים היוצרים את הפחד, החרדה או התנהגויות הימנעות, ובחשיבה הקוגניטיבית הנקשרת לכך. הפרעת חרדה היא בעצם נבואה שמגשימה את עצמה: חרדה בפני אירוע לא נעים מגבירה את ההסתברות להתרחשות האירוע (בק, אמרי וגרינברג, 2009). חרדה הינה חוויה רגשית המשקפת איום או סכנה לאדם.

"ואת, את לא יודעת כמה
ממך ניסיתי להסתיר
את כל הסיוטים בלילה
צרחות ודם על המדים
את לא מבינה כבר למה
אני, מזמן כבר לא אני
תמונות רצות מאותו לילה
דמעות, כאב של לוחמים" (עידן עמדי, "כאב של לוחמים")

תופעת הזנות הינה תופעה עתיקת יומין, ולעיתים נתפסת כחלק בלתי נפרד מהחברה הנורמטיבית, תופעה שתמיד הייתה ותמיד תהיה. העמדות, הן כלפי התופעה עצמה והן כלפי המעורבים בזנות, לרוב אמביוולנטיות: מחד, ישנה סלחנות כלפי צורכי הזנות ואף נורמליזציה של התופעה, ומאידך מופגנת סלידה מהזנות ובמיוחד מהנשים העוסקות בה. בזכות עליית תופעת הזנות לשיח הציבורי, עלתה המודעות לפגיעה של הנשים המעורבות בתעשיית המין, דבר שהוביל לשאלה, האם הפניה לעיסוק בזנות נעשתה מתוך בחירה או שישנו גורם אחר. במחקרים שנעשו עד כה, נמצא כי 90% מהנשים העוסקות בזנות החלו לעסוק בזנות לאחר שעברו פגיעה מינית.

הגדרה: הפניית תשומת הלב בצורה מסוימת : מתוך כוונה, ברגע הנוכחי וללא שיפוטיות.

ניתן לתרגם מיינדפולנס כ-"קשיבות", "תשומת לב", "קשב פתוח", "נוכחות".

המטרה- לעזור לאנשים לחיות בצורה מלאה יותר, דרך חמלה, אהבה, חוכמה ויצירתיות.

כלי המיינדפולנס: פיתוח איכויות הלב (הרחבה/קבלה)= בראש וראשונה אמפתיה.

מדובר בין היתר בתרגול הפחתת כעס, לחץ, פחד, ביקורת ושיפוטיות, ובמקביל פיתוח איכויות הלב: ידידותיות, חמלה וטוב לב = פתיחות, מרווחים וקלילות.

"לפיכך נברא אדם יחידי,

ללמדך שכל המאבד נפש אחת מישראל

מעלה עליו הכתוב כאילו איבד עולם מלא,

וכל המקיים נפש אחת מישראל

מעלה עליו הכתוב כאילו קיים עולם מלא."

(מסכת סנהדרין, דף לז, ע"א)