הפרעות קשב ופרפקציוניזם

הפרעות קשב ופרפקציוניזם – כשהמאבק בשלמות נולד מפחד מכישלון

מאת רפאל רדובן – מטפל קוגניטיבי־התנהגותי (CBT) | מומחה בהפרעות קשב, חרדה ודימוי עצמי

מבוא - שני קצוות של אותה מטוטלת

אנשים רבים מזהים את הפרעת הקשב (ADHD) עם מוסחות, אימפולסיביות או דחיינות.

אך מתחת לפני השטח, רבים מהם סובלים דווקא מתכונה מנוגדת - פרפקציוניזם קיצוני.

החיבור בין ADHD לפרפקציוניזם נובע משורש משותף: פחד עמוק מכישלון ודימוי עצמי פגוע.

הפרפקציוניזם – מנגנון הגנה ולא תכונה

פרפקציוניזם אינו מצוינות.

בעוד מצוינות שואפת להשתפר, פרפקציוניזם שואף לא לטעות. הוא ניסיון לשלוט במציאות כדי להימנע מבושה, ביקורת או תחושת כישלון.

הפרפקציוניסט אינו חווה סיפוק מהצלחה, אלא חרדה שלא עשה מספיק טוב. כל משימה הופכת למבחן ערך עצמי, וכל טעות - להוכחה שהוא לא ראוי.

הקשר בין ADHD לפרפקציוניזם

אנשים עם ADHD חווים פער בין היכולות הגבוהות לבין הביצועים בפועל, מה שיוצר תחושת כישלון חוזרת.

מחקרים מראים כי עד גיל 12 ילד עם ADHD שומע מעל 20,000 הערות שליליות כמו: 'אתה לא מספיק טוב' או 'אתה לא תצליח'.

המסרים הללו הופכים לאמונות יסוד של 'אני לא מספיק טוב' ו'אני מאכזב', ומתוך הפחד לחוות שוב את הכישלון נוצר צורך כפייתי להיות מושלם.

פחד מכישלון כמנוע לפרפקציוניזם

הפחד מכישלון הוא זיכרון רגשי עמוק - המוח זוכר את הכאב שבביקורת או בבושה.

לכן, בכל משימה חדשה האדם עלול להרגיש לחץ: 'אם זה לא יהיה מושלם, זה אומר שאני לא מספיק טוב'. כך נוצר מעגל של חרדה, דחיינות והימנעות, שבו הפרפקציוניזם מחליף את המציאות.

המעגל הפרפקציוניסטי־חרדתי אצל אנשים עם ADHD

1. ציפייה - 'הפעם אני חייב להצליח'2

2. עומס מחשבתי - פחד לטעות וחשיבה יתרה.

3. שיתוק ודחיינות - 'עדיף לא להתחיל מאשר להיכשל'.

4. הימנעות - הקלה זמנית.

5. אשמה ובושה - 'שוב לא הצלחתי'.

6. חיזוק האמונה - 'אני באמת לא מספיק טוב'.

כך נוצר מעגל סגור שבו הפרפקציוניזם מוביל להימנעות וההימנעות מחזקת את תחושת הכישלון.

הדיסוננס הפנימי - שני קולות בראש

האדם עם ADHD ופרפקציוניזם חי בקונפליקט: קול אחד דורש שלמות, וקול שני משוכנע שאין טעם לנסות.

המאבק הפנימי יוצר שחיקה, עייפות רגשית ותחושת תקיעות.

המוח הופך את המאמץ לשלמות למאבק הישרדותי, לא יצירתי.

הפרפקציוניזם כאשליה

פרפקציוניזם הוא יעד בלתי ניתן להשגה, שכן הוא מבוסס על שיפוט סובייקטיבי. גם כשאדם מצליח, הוא לא מרוצה - הרף הפנימי עולה שוב.

כך נוצר דיסוננס מתמשך: שואפים לשלמות אך לעולם לא מרגישים מספיק. אצל אנשים עם ADHD, הדיסוננס הזה מועצם בשל קושי בוויסות רגשי ותחושת כישלון מועצמת.

מה מסתתר מאחורי הצורך בשלמות

פרפקציוניזם הוא ניסיון להימנע מכאב רגשי, לא מכישלון טכני.

הוא נועד להגן על האדם מביקורת, דחייה או אכזבה. אך למעשה, הוא מחזק את החרדה, גוזל אנרגיה וגורם לשחיקה.

הפרפקציוניזם אינו מגן אלא כולא את האדם במעגל פחד מתמיד.

כיצד ניתן לשבור את המעגל - גישה טיפולית מבוססת CBT ו־ACT

1. זיהוי אמונות יסוד שליליות - כגון: 'אני לא מספיק טוב'.

2. שינוי דפוסי חשיבה - אתגור קוגניטיבי של אמונות לא ריאליות.

3. תרגול קבלה עצמית (ACT) - קבלה של חוסר השלמות ופעולה לפי ערכים.

4. בניית גישה מציאותית למצוינות - מעבר מ'חייב להצליח' ל'מוכן לנסות'.

5. עבודה על חמלה עצמית - חיזוק הערך העצמי שאינו תלוי בהישגים.

לסיכום

הפרפקציוניזם אצל אנשים עם ADHD הוא מנגנון הגנה שנולד מפחד עמוק מבושה ודחייה. אך במקום להגן, הוא כולא את האדם במעגל של הימנעות וחרדה.

כאשר מטפלים באמונה 'אני לא מספיק טוב' ומפתחים חמלה עצמית, מתאפשר שחרור אמיתי.

שלמות אמיתית אינה באפס טעויות אלא ביכולת להמשיך לפעול גם כשהן מופיעות.

© רפאל רדובן – מטפל קוגניטיבי־התנהגותי (CBT) | מיינדפולנס ו־ACT | מומחה בהפרעות קשב, חרדה ודימוי עצמי