תסמונת המתחזה והפרעת קשב וריכוז (ADHD)

תסמונת המתחזה והפרעת קשב וריכוז (ADHD): כשההצלחה מרגישה כמו זיוף (CBT) 

מהי תסמונת המתחזה

תסמונת המתחזה (Impostor Syndrome) היא תופעה פסיכולוגית שבה אדם מצליח מתקשה להאמין בהישגיו וחווה תחושת זיוף או חוסר אותנטיות. למרות הישגים ברורים,

הוא מרגיש שהצלחתו מקרית או תוצאה של מזל, ומפחד ש'יגלו' שהוא לא באמת מוכשר. המאפיינים כוללים פרפקציוניזם, חרדה מחשיפה, הקטנת הישגים ותחושת חוסר ערך עצמי.

הקשר בין ADHD לתסמונת המתחזה

אצל אנשים עם הפרעת קשב וריכוז, תסמונת המתחזה נפוצה במיוחד. הם חווים פער בין היכולות הגבוהות שלהם לבין הביצועים בפועל, מה שיוצר חוויית חוסר עקביות וחוסר אמונה ביכולותיהם.

גורמים מרכזיים לקשר בין ADHD לתחושת מתחזה

1. היסטוריה של תסכולים

אנשים עם ADHD חווים חוסר יציבות בלימודים ובעבודה, מה שיוצר תחושת כישלון חוזרת.

2. ביקורת בילדות

מסרים חוזרים של 'תתרכז' או 'תתאמץ יותר' הופכים לאמונות יסוד של 'אני לא מסוגל'.

3. דימוי עצמי נמוך

קושי בהתמדה גורם לפחד מכישלון וחוסר אמונה ביכולת להצליח.

4. פרפקציוניזם

ניסיון מתמיד להוכיח את הערך העצמי דרך שלמות בלתי מושגת.

5. שונות בתפקוד

היכולת להשתנות מיום ליום יוצרת חוסר אמון עצמי ותחושת זיוף.

המעגל הפנימי של תסמונת המתחזה

1. הצלחה → תחושת הקלה זמנית.

2. מחשבה שלילית: 'זה היה מזל'.

3. פחד מחשיפת 'האמת'.

4. מאמץ יתר כדי להוכיח את עצמי.

5. שחיקה ודחיינות.

6. אשמה וחיזוק תחושת המתחזה.

כך כל הישג הופך לגורם לחרדה במקום לסיפוק.

החוויה הרגשית מבפנים

אנשים עם ADHD ותסמונת המתחזה חווים פער בין הידיעה הרציונלית להרגשה הפנימית. הם מתארים תחושת מאמץ מתמשך לשמור על 'חזות נורמלית', עייפות רגשית ופחד מתמיד מטעויות. הרגשות הדומיננטיים כוללים בושה, ספק עצמי וחרדה מציפיות סביבתיות.

ויסות עצמי לקוי כגורם משותף

הפרעת קשב ותסמונת המתחזה חולקות קושי בויסות רגשי וקוגניטיבי: קושי להרגיע מחשבות שליליות, רגישות יתר לביקורת, והנטייה להימנעות או לעבודות יתר.

ויסות עצמי חלש גורם לכך שכל טעות נחווית כאיום אישי, ומחזק את המעגל של ספק עצמי וחרדה.

גישות טיפוליות מומלצות

1. טיפול קוגניטיבי־התנהגותי (CBT)

זיהוי אמונות יסוד שליליות ('אני לא מספיק טוב') ואיתגורן באמצעות ראיות מציאותיות.

2. מיינדפולנס ו־ACT

קבלה של המחשבות מבלי להזדהות עמן, פיתוח חמלה עצמית ופעולה בהתאם לערכים.

3. איזון פרפקציוניזם

למידה להציב גבולות בין שאיפה למצוינות לבין הצורך להיות מושלם.

4. חיזוק תחושת המסוגלות

הדגשת הצלחות קטנות, פיתוח הרגלים של עקביות, והכרה במאמץ כערך בפני עצמו.

לסיכום

תסמונת המתחזה והפרעת קשב וריכוז (ADHD) אצל אנשים עם ADHD היא תוצאה טבעית של שנים של מאבק בין פוטנציאל גבוה לקשיים נראים לעין. היא אינה ביטוי לחולשה אלא לתודעה ביקורתית יתר שנבנתה מהתמודדות ארוכת שנים עם תחושת כישלון.

באמצעות טיפול קוגניטיבי־התנהגותי, שילוב מיינדפולנס ותרגול קבלה עצמית, ניתן לשבור את המעגל של ספק עצמי ולפתח אמונה פנימית יציבה בהצלחה ובערך העצמי.

© רפאל רדובן – מטפל קוגניטיבי־התנהגותי (CBT) | מומחה בטיפול בהפרעות קשב, חרדה ודימוי עצמי